הבנת ציורי ילדים על פי קתי א' מלקיודי (שלב 1)

בין 18 חודשים עד לגיל 3

תקופה בה נעשים הסימנים הראשונים על הנייר (או בכל מקום אחר בבית) הוא חופף לתקופה הסנסו-מוטורית בהתפתחות הקוגניטיבית (פייזה) ולהתחלת החשיבה הקדם אופרציונלית.  זוהי תקופה בה הילד חושב בצורה תנועתית, מתחיל לשפר את התאום בין עין יד, מתחיל לתפס, ללכת ולרוץ.  יש התפתחות הדרגתית של התנהגות מכוונת מטרה וילדים נהנים מחיקוי של אחרים בסביבתם.  לקראת סוף שלב זה מתחילה החשיבה הסמלית וילדים מתחילים למיין דברים על פי צורה, צבע וגודל. בין שנה לשנה וחצי הציורים ספונטניים והפעוט אינו יודע כיצד לשרבט.  השליטה בתנועות שיוצרות את השרבוט מועטת.  התוצאה מקרית ואיכות הקווים מגוון.  זוהי חוויה חושית, אימון בקואורדינציה והם נהנים מהציור גם מהחוויה תנועתית שהוא מספק להם.  ככל שמתפתחים הכישורים המוטורים של הילדים, הם מתחילים ליצור תנועות חוזרות בשרבוטיהם. בשלב זה אין שימוש מודע בקו ליצירת סימנים מייצגים או צורות סמליות ואין מודעות לשימוש בצבע מסוים.  בגיל 2-3 יתכן וישתמשו במרחב הנייר בדרכים שונות, מה שמצביע על זיהוי קצוות הנייר. הם ממקמים קווים וצורות במרחב.  בשלב זה עדיין יש טווח קשב וכישורים מוטורים מוגבלים ולא סביר שניתן יהיה להפיק נרטיב ביחס לתוצר האמנותי.

בבליוגרפיה:

מלקיודי, ק' (2004).  הבנת ציורי ילדים. קריית ביאליק, "אח" בע"מ