הרטבת לילה פורסם ב xnet

הכתבה פורסמה באקס נט ב18.05.2011

מיכאל בן ה-6 לקח שתי בובות, הושיב אותן על האסלה, צעק: "אתן מלוכלכות, עסוקות בפיפי שלכן. לכו מכאן!" וזרק את בית הבובות. זה היה בטיפול הראשון שלו, אליו הגיע בהמלצת הגננת. בגן הוא היה אלים ולא היו לו חברים. בבית, בכה בקלות ולעתים היה אלים. בנוסף, הוא סבל מהרטבת לילה.

מהי הרטבת לילה?

מדובר בתופעה הנובעת מחוסר יכולת לשלוט בהטלת שתן בזמן השינה או מאיבוד שתן לא רצוני בתקופה בה אמור הילד להגיע לשליטה מוחלטת בשלפוחית השתן. רוב הילדים נגמלים מהרטבת לילה בין הגילאים שנה וחצי לשנתיים וחצי, אך אצל מספר רב של ילדים, ההרטבה נמשכת שנים. כשמדובר בהרטבה אחרי גיל ארבע או על נסיגה לאחר גמילה, יש לבדוק ולשלול סיבה רפואית. במידה ונשללה סיבה רפואית, בתחילת טיפול רגשי, יש לבדוק אם ההרטבה קשורה לשינויים משמעותיים בסביבת הילד או בקיומם של אירועים מלחיצים או טראומתיים.

כללי עשה

  1. התייחסו לילדכם בכבוד! במקרים רבים, ההרטבה מביכה את הילד כפי שהיא מביכה מבוגרים.
  2. בדקו שהסיבה להרטבה אינה רפואית.
  3. אם ההרטבה מתמשכת, גם אם היא על רקע רפואי, יש לשים לב לשינויים לרעה בהתנהגות, בביטחון העצמי או ביחסים עם הסביבה ולפנות לטיפול רגשי תומך.
  4. קחו חלק פעיל בטיפול הרפואי והרגשי. בלעדיכם הטיפול לא יהיה יעיל.
  5. תמכו בילדיכם והיו סבלניים כלפיהם. עודדו אותם ואמרו שהרטבה היא חלק מתהליך הגדילה וזכרו שברוב המקרים היא תחלוף.

כללי אל תעשה

  1. אל תזלזלו בהשפעת ההרטבה על ביטחונו העצמי של ילדכם.
  2. כשילדכם מתעורר במיטה רטובה, אל תענישו אותו ואל תאמרו משפטים כמו: "אתה מתנהג כמו תינוק", "בגיל שלך, אתה לא מתבייש", "אתה עצלן" וכו'. ילדכם לא שולט בסוגריו ומשפטים כאלה רק מגבירים את תחושת חוסר הערך שלו.
  3. זכרו שאתם לא לבד. סביר להניח שמישהו מבני משפחתכם סובל או סבל מאותו הקושי. בשל הבושה לא נוטים לדבר על הנושא. יתרה מכך, יתכן מאוד שבבית ספרו של ילדיכם יש עוד ילדים שמתמודדים עם אותו הקושי.
  4. אל תתייחסו לבעיה בצורה מוגזמת. הפיכתה לנושא מרכזי בבית, תאריך את קיומה ותקשה על הגמילה.
  5. אל תתייאשו. על מנת שתכנית טיפולית – רפואית ונפשית יצליחו, יש צורך בהתמדה ואורך רוח.

עוד עצה אחת

קחו כיסא נוח וצפו בילדיכם משחקים. כשהם משחקים, מחליפים דמויות או נותנים תפקידים לצעצועיהם, הם מספרים דרכם על עולמם.  אם משהו נראה לכם חשוד, שאלו בעדינות את הדמות במשחק, לא את הילד, מה היא צריכה או מה קרה לה?

הסוד של מיכאל

כשמיכאל החל את הטיפול, הוריו לא ייחסו משמעות להרטבה, אולם עבורו היה זה נושא מרכזי וטעון ובמהלך הטיפול עסק בו במשך תקופה ארוכה ושיחק משחקי בובות שהתרחשו בשירותים. בעזרת הדמויות בשירותים חקר מיכאל את הסוד הגדול שהסתיר. מדוע זה קורה לו, האם זו אשמתו, האם הוא טיפש וחסר יכולות כפי שהרגיש, האם זו הסיבה שהוריו רוצים לעבור לארץ אחרת?

בכל מפגש נתן מיכאל למטפל תפקיד במשחק, באמצעותו היה מעלה המטפל צורות חשיבה או רגשות נוספים שאיתם ניתן להתבונן על מצבו. כך לדוגמא, הבובה שעשתה את צרכיה הביעה בעזרת המטפל את הבושה שהיא חשה, את הקושי לתפקד בגן בשל נדודי השינה שנבעו מפחד לעשות פיפי בלילה, את העצבנות שנבעה מחוסר שינה ואת תחושת הפחד שאולי בגלל הקושי שהיא יוצרת לא ירצו אותה.

ביטוי רגשותיה של הבובה, אותם ביטא המטפל, אפשרו למיכאל להבין את החוויה שלו. מיכאל לא הבין מדוע הוא עושה את צרכיו ולא ידע מה מלחיץ אותו. הוא התנהג באלימות, כיוון שלא היו לא אמצעים אחרים להתמודדות. כשמיכאל הפסיק להאשים את עצמו, הוא החל להתפנות לנושאים אחרים. על ידי ציור ובניה תיעל מיכאל את זעמו, השתמש באנרגיות שלו לצרכים חיוביים, למד להכיר את כישרונותיו הרבים ויצר להנאתו. ההרטבה והאלימות פסקו, בטחונו העצמי התעצם והוא התפנה ליצירת קשרים חיוביים עם בני גילו.

טיפול באמנות – מורה נבוכים

לאילוסטרציה בלבד. יונתן אלמוג. גיל 6. 

מיכאל הגיע לטיפול כשהיה בן שש וחצי. במפגש הראשון לקח שלוש בובות, הושיב אותן על האסלה, צעק: "אתן מלוכלכות, עסוקות בפיפי שלכן. לכו מכאן!" וזרק את בית הבובות.

 שמות המטופלים דמיוניים ואין קשר בין הדוגמאות בכתבה למטופליי.

 

מה עושים בטיפול באמנות

בשונה מחוג לציור שם המטרה היא ללמוד לצייר ולשאוף לעבודות אסתטיות, בטיפול באמנות היצירה מהווה אמצעי לעיבוד תכנים והתמודדות רגשית. במפגש סיפר מיכאל, באופן דרמטי ובצורה עקיפה, על הקושי בחייו, על בושתו בנושא צרכיו ועל חששו שבגלל זה הוריו ירצו להיפטר ממנו.  במשחק, מיכאל לבובות לבטא את רגשותיו. הוא הושיב אותן במקום הקושי, בשירותים וגרם להן לדבר על התחושות הקשות שלהן.  עם הזמן, בהתערבות המטפל, הבובות החלו לשפר את דימויין העצמי ומצאו דברים חיוביים זו בזו.  באמנות, הוא החל לווסת את מצבי רוחו על ידי טכניקות יצירתיות מארגנות המאפשרות הוצאת אנרגיה ותסכול באופן חיובי. המשחק, המטאפורות והיצירתיות בטיפול באמנות אפשרו לו לבטא פחדים, קונפליקטים וקשיים בצורה עקיפה המאפשרת למטפל ולילד לטפל בהם.

הטיפול ושורשיו

טיפול באמנות הוא טיפול רגשי שמשלב יצירה אומנותית ופסיכולוגיה. הטיפול משתמש בתהליך היצירה כאמצעי לפתח, לשקם ולשמר את יכולות הנפש ולפיו עצם ההתנסות בתהליכי היצירה משנה הרגלים ודפוסי התנהגות, מפתח מודעות ומשפר את יכולת ההתמודדות של הפרט. לטיפול באמנות יש שורשים בתרבויות פרימיטיביות, אך הוא התפתח כתחום מקצועי במאה ה-20 כשאנשי מדע ותרבות החלו לעסוק בלא מודע ולזהות בציורים הספונטניים של מטופלים קשר בין יצירתיות וריפוי. היום, טיפול באמנות צבר תנופה רבה הן בארץ והן ברחבי העולם, וניתן למצוא טיפולים באמנות בבתי חולים, מרפאות, הוסטלים, גנים, בתי ספר, ארגוני רווחה וקליניקות פרטיות.  

ללא מילים

המטפל יצר קשר עם מיכאל, למד להכיר אותו ואת החוויות בחייו והתייחס באופן הטיפול לכלל ההתנהגות שלו בחדר הטיפולים, ביצירה ובקשר עמו. באמצעות היצירה עלו סוגיות בחייו של מיכאל בהם עסק באופן לא ישיר. ילדים רבים אינם מודעים למה שמפריע להם ולכן רוב הזמן כששואלים אותם: מה שלומך?  מה אתה מרגיש? הם עונים בתשובות קצרות שמשאירות מבוגרים מתוסכלים. באמנות יכול הילד להעביר את רגשותיו לקו, דמות או צורה, וכך לשתף את המטפל באופן, שלא יאיים או ילחיץ אותו. אם ילד עסוק בבובות מלוכלכות, שחוששות שיזרקו אותן מהבית, כפי שחשש מיכאל, הטיפול יעשה באמצעות הבובות במשחק. הבובות יקבלו אמפטיה, הקשבה, הדרכה ודרכן יוכל הילד להבין שהוא והן במקום מוגן בו יוכל לעבד את הקושי בהרטבה.

למי זה מתאים?

הטיפול היצירתי מתאים לילדים ולמבוגרים, שמתקשים לבטא את עצמם בשל קשיים פיזיים או נפשיים ולאלה שמיטיבים להתבטא, אך לא מצליחים לחולל את השינויים הפנימיים והחיצוניים אותם היו רוצים לעשות בחייהם.   רבקה בת 50, שקעה בדיכאון שהוביל לנסיון להתאבדות, לאחר שבנה היחיד עזב את הבית. במפגש הראשון בטיפול קבוצתי בחרה לצייר רקדנית טנגו בצבעים שקופים על חתיכת זכוכית. כשציירה הזכוכית נשברה וחשפה את תחושת חוסר הקרקע והשבריריות בחייה. בכל מפגש, ניסתה לצייר על חומרים קשים וכך לייצר קרקע תומכת. עם הזמן התחוור לה שעבודתה על רקדנית הטנגו היתה למטאפורה לכך שזנחה את מה שאהבה בחייה למען בנה ובלעדיו היא חסרת קרקע, חיות ומשמעות.  במשך המפגשים היא "אספה את השברים" והחלה לצייר על משטחי עץ רקדניות בצבעים בוהקים ובסוף המפגשים אמרה: "כמו שאני, רקדנית הטנגו התחילה לרקוד".

כלים טיפוליים

חומרים כמו צבעי גואש, עיפרון, אבן, עץ, פלסטלינה וחול, מהווים בטיפול אמצעים לחוות חוויות רגשיות שונות. לעיתים המטפל מכוון את המטופל לחומרים ולטכניקות המתאימות לנושאים שעולים, ולעיתים המטופל בוחר את החומרים. למיכאל היתה בעיית הרטבה ומסיבות שונות הוא "נתקע" בשלב התפתחותי שלא תאם לגילו. הפנייתו לטכניקות המאפשרות רגרסיה, בשילוב עם חומרים כמו חימר, עיסות נייר ומים אפשרו לו לחזור לאותו שלב המתאפיין בבדיקת גבולות ועצמאות לעומת תלות, לעבד אותם ולעבור לשלבים הבאים בחייו.

For illustration only.

 משחק ויצירתיות

משחק ויצירתיות במפגשים מאפשרים לילד לבטא את מחשבותיו ולייצר אותן במציאות: חלומות, רצונות, פחדים, קונפליקטים, פנטזיות וקשיים הופכים לדמויות, חומרים ויצירות שאפשר להתבונן בהם או לדבר בשמן. יצירתיות ברוב המקרים נרכשת במהלך הילדות וקיימת בכל אדם.  ככל שמעודדים אותה היא תורמת להתפתחות הרגשית, לביטחון המחשבתי ומעודדת גמישות קוגניטיבית. כשילד כועס בטיפול שהבית שבנה לא יצא והורס אותו בתוקפנות, הוא עשוי לבטא תחושה של פירוק, הרס, כעס או חוסר שביעות רצון. באמצעות האמנות, והמשחק נגלה מה מיצג הבית ההרוס ומה מקורה של התוקפנות.  במקרה הזה הוריו של הילד בן התשע בדיוק נפרדו, התסכול בבניית הבית ביטא את שברון ליבו ותחושתו שאין הוא רואה כיצד יהיה לו אי פעם בית יציב. במשך המפגשים יכולת המשחק והיצירתיות שלו אפשרו לו לנסות חומרים שונים ובעזרתם דרכים חדשות לפתרון הקושי הרגשי.  יתכן שפירוק הבית העלה אצל הילד כעס, שאין לו מקום להביע מאחר והוריו בעצמם חווים את הפירוק המשפחתי ולכן יותר מבעבר עסוקים בעצמם. במפגשים באמנות הוא שבר את הבית שוב ושוב, הוציא את זעמו ותסכולו, עבר את שלבי האבל על המשפחה שלא תהיה שוב כפי שהיתה וכשהיה מוכן להתמודד עם המציאות החדשה בנה גשר המאחד בין שני הבתים.  התוקפנות במשך המפגשים פחתה עד שנאלמה.