מיינדפולנס

מודעות פרסומת

עברתי קליניקה

מחודש נובמבר הקליניקה שלי עוברת למקום חדש ומקסים ברחוב קפלן פינת אבן גבירול בתל אביב

מתגובת לחץ לתפקוד במצב חירום

בתקופה שבה צריך כלים לשמור על הגנה פיזית ונפשית רציתי לשתף בחוברת שכתבו אנשים נפלאים וטובים בתחום:

מרכז "חוסן" ע"ש כהן-האריס;
פרופ' נתנאל לאור, מנהל מרכז "חוסן"
טלי ורסנו אייסמן, ס. מנהל מרכז "חוסן"
ד"ר דני חמיאל, מנהל מקצועי תכנית "חוסן חינוך"
ד"ר לאו וולמר, מנהל מחקר והערכה
מעיין גוטגלד-דרור, מנהלת תכניות חינוכיות
חני וינרוט, מפתחת תכניות חינוך
העמותה לילדים בסיכון;
נילי אהרונסון, פסיכולוגית קלינית
יעל לויאל, עו״ס, מנחת הורים

חוברת-מרחב מוגן רגשי

הפרעה בספקטרום האוטיסטי ASD

Autism Spectrum Disorder

להפרעה התפתחותית נרחבת זו יש ביטוי כמעט בכל ממדי ההתפתחות של הילד. מקובל להתייחס כיום להפרעה זו כטווח רחב (Pervasive Developmental Disorders – PDD) שבו ישנם ביטויים ופרופילים שונים של תסמינים  של  השם הפרעה התפתחותית נרחבת  מכוון לכך שההפרעה כוללת עיכובים וקשיים באינטראקציה חברתית ובשפה, ובשיעור גבוה גם ביכולות קוגניטיביות, מוטוריות וחושיות. בנוסף הפגיעה באה לידי ביטוי ברפרטואר נרחב של היכולות הרגשיות של הילד וכן בהתנהגויות בעלות גוון תבניתי אשר באות לידי ביטוי במשחק ובשפה.

ילדים המאובחנים עם הפרעה בספקטרום האוטיסטי מציגים 3 סוגי תסמינים עיקריים: אינטראקציה חברתית לקויה, ליקויים בתקשורת מילולית ובלתי מילולית, וליקוי בדמיון ותחומי עניין צרים ומוגבלים או פעילויות חזרתיות ומוגבלות.

הטיפול באוטיזם כיום הוא כוללני ומשלב אנשי מקצוע מתחום התפתחות הילד. על הצוות ליצור תכנית פעולה כוללת לטיפול בילד בבית ובמסגרת החינוכית. ההורים והמטפלים הקרובים לילד מהווים שותפים מרכזיים וחשובים. מחקרים מראים כי יש קשר בין מספר שעות הטיפול שהילד מקבל לסיכויי וקצב ההתקדמות וככל שההתערבות מוקדמת יותר כך גדלים הסיכויים לבניית דפוסי תקשורת ויחסים תקינים יותר

כמה לינקים בנושא:.

האוטיזם שלי ואני – סרטון של הביביסי שכבר לא מעודכן בהגדרות, אבל מאפשר להחשף לחוויות שיש לילדים על הספקטרום.

מגוון סרטים הדנים בסוגיות שונות שעוברות על המתבגר

בלוג של ילד אספיממחשבותיו של חושב

בלוג של דונה ויליאמס  שכתבה את הספר "אף אחד בשום מקום" "משהו באיזה שהוא מקום" נערה אוטיסטית אוסטרלית, שהצליחה לפרוץ מבעד למסך הניתוק האופף את עולמם של האוטיסטים ולחשוף בפנינו את עולמה הפנימי בספרים, ציורים ומאמרים.

בלוג נוסף של דונה ויליאמס בו אפשר לקרוא על ספריה ולהחשף לשאלות ותשובות נפוצות

"אבל המורה, לא היו שעורי בית" פורסם ב ynet

את הסימנים להפרעת קשב וריכוז, ניתן לראות כבר מגיל צעיר מאוד, טוענת אורית אלקלעי, תרפיסטית באומנות, ומזכירה שחשוב להכיל את הילד ולתת לו אוזן קשבת ותשומת לב.

סוף היום מגיע. הצלצול נשמע. אני עוזב את בית הספר, את הנאונים, הצבעים הקרים, האורות הבוהקים והרחש הבלתי נגמר שרוחש במסדרונות. מיד אני מרגיש יותר חי. אני הולך הביתה ובדרכי מקשיב לשקט, משחק עם הכלבים ושוכח מהכל.אני לא זוכר כלום מהיום שהיה. צף בין הטלוויזיה למחשב עד הלילה ורק כשאני נשכב במיטה, עולים לי זיכרונות מהיום, משפטים שהמורה צרחה לעברי בשיעור היסטוריה, שיעורי הבית שיש לשיעור חשבון ואת זה שמחר אני רוצה לקום שעה לפני הזמן כדי להכין עבודה לשיעור מדע. באותו רגע במיטה אני בטוח שאזכור הכל למחרת בבוקר. כשאני קם, זה תמיד ברגע האחרון. אמא צועקת עלי שאזוז, שאני עצלן. אבא מוסיף שהוא לא יודע מה יהיה איתי.אני מגיע לבית הספר דקה אחרי הצלצול. הנאונים וההד של המסדרון מכים בי. המורה במסדרון מגנה את איחורי והמזכירה מקבלת את פני ב"אתה רוצה לעשות אצלי כרטיסיה? זה ממש לא בסדר. אנחנו נזמין את ההורים". נבוך אני הולך לכיתתי. אין לי קצה חוט מה היום יביא, אבל אני כבר מרגיש שמשהו רע עומד לקרות.המורה נכנסת לכיתה ומבקשת להוציא את השיעורים. אני נדהם, שהרי לא היו שיעורים. אני פותח את המחברת בה כתובות השאלות ואין לי מושג מתי כתבתי אותן. שוב המורה צועקת עלי. שוב לא הכנתי שעורים. אוף. שוב לא הבאתי נעלים לשיעור ספורט. עוד לא התחיל היום ואני מת לצאת מהמקום הבלתי אפשרי הזה.

תסכול, כעס ופגיעה בדימוי העצמי

התיאור הוא אמנם רק לצורך המחשה בלבד ובמציאות יש להפרעה עוצמות וביטויים שונים, אך הוא מתאר היטב את תחושותיו של ילד בכיתה ד', הסובל מהפרעת קשב וריכוז וממחיש היטב את הקושי שהוא וילדים אחרים חווים בשל ההפרעה.הפרעת קשב וריכוז (ADD) והפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות (ADHD) היא תסמונת התפתחותית המתייחסת לשלושה תחומים: קשיים בשליטה בקשב, קשיים בשליטה בדחפים – אימפולסיביות וקשיים בשליטה ברמת פעילות – היפראקטיביות.בעלי ADHD/ADD מגלים קושי לפחות בחלק מהכישורים והמיומנויות הבאים: יכולת תכנון מפת דרכים ויצירת סדרי עדיפויות, תכנון זמן, יכולת לביקורת עצמית, עיכוב תגובה, ויסות רגשות, גמישות וכן נקיטת יוזמה, זיכרון, שמירה על מוטיבציה מספקת לאורך זמן ולקיחת אחריות. בנוסף, עלולים להתפתח קשיים רגשיים, כמו: תסכול רב וכעס, פגיעה בדימוי העצמי ופגיעה במוטיבציה.בדרך כלל, ההפרעה נחשפת לראשונה במסגרת בית הספר. האבחון לילדים נעשה על ידי רופא ילדים עם ניסיון בהתפתחות הילד, נוירולוג ילדים או פסיכיאטר ילדים ונוער. מומלץ לערוך את האבחון מעל גיל 6.

איך מזהים את הבעיה?

סימפטומים המרמזים על הפרעת קשב וריכוז ניתן לראות בכל שלבי ההתפתחות. הורים, אל תלחצו! יש הרבה משתנים שמשפיעים על ילדיכם ולא כולם קשורים בהפרעת קשב. היו קשובים לצרכים של ילדיכם.

תינוקות: אי שקט, התפרצויות בכי, עיכוב בהתפתחות ראשונית של שפה ומוטוריקה.

גיל 3-5: קושי במוטוריקה עדינה, התפרצויות כעס ובכי, חוסר משמעת, חוסר הקשבה, מוסחות, חוסר יכולת להשלים משימות, איחור בהתפתחות השפה, שינויים רבים במצב הרוח והעדר תשומת לב לסכנה: לעיתים הילד רץ לכביש או עולה למקומות מסוכנים. נראה כאילו הוא עושה "דווקא". הורים ומורים צריכים ללמוד כיצד לא לפתח יחסי עוינות עם הילד, להבין שהילד לא עושה את מעשיו בכוונה והוא, כשאר הילדים, זקוק לגבולות, הבנה והעצמה באופן המתאים לו.

גיל 6-12: התפרצויות זעם, חוסר קשב, קושי להשלים משימות, מוסחות, קושי לעמוד בתור, לעיתים פעילות יתר, אובדן של דברים, הסתכנות שלא לצורך, התחצפויות, קשיי למידה, קושי בכתיבה ואי השתתפות בלימודים או בפעולות חברתיות. הילד לא חברתי, מסתגר, לעיתים אלים כלפי ילדים אחרים ואפילו כלפי מבוגרים. בשלב זה, חלק מהתנהגויותיו של הילד הם תוצר של התגובות שלמד במשך השנים.

מתבגרים: התפרצויות כעס, חוסר קשב, קושי להשלים משימות, קושי לעמוד בתור. הוא זקוק לריגושים וגירויים רבים, רב עם אחרים, לא חברתי ומסוגר. נוטה להסתכן, נוטה להתמכרויות לסמים ואלכוהול.

מה ההשלכות של התופעה?

על פי חוזר משרד הבריאות משנת 2008, 5-10% מילדי בית הספר בגילאי 6-18 מאובחנים עם הפרעת קשב וריכוז. השכיחות אצל בנים גבוהה מאשר אצל בנות. חלק ניכר מהילדים מתמודדים עם ההפרעה גם בגיל ההתבגרות וגם בבגרותם.החדשות הטובות הן שהפרעת קשב וריכוז משתנה עם השנים ובמקרים רבים ישנה הטבה. ככל שעולמו הפנימי של הילד, הנער, המבוגר יהיה חיובי יותר ונפשית הוא יהיה חזק יותר, כך איכות חייו תהיה טובה יותר. הסימפטומים של הפרעת קשב וריכוז משתנים עם התפתחותו של הילד ומושפעים באופן ישיר מהאינטראקציה החיובית עם הסביבה המיידית שלו בבית ובבית הספר.אבחון מאפשר לילד, להורים ולמורים, להבין את הילד. מטרת האבחון היא לעזור לילד להתקדם על אף הקשיים שלו ולעזור להורים ולמורים למנוע את תופעות הלוואי של ההפרעה, הגורמות לירידה בביטחון עצמי, דכדוך, צורך בריגושים וגירויים רבים, אלימות, קשיים חברתיים ונטייה להתמכרויות לסמים ואלכוהול.  התמודדות עם הפרעת קשב וריכוז דורשת מהמעורבים, ההורים והמורים, להבין אותה לעומקה, ללמוד להתייחס לסימפטומים שלה באופן שיחזק את הילד ולא יאשים אותו בקושי שלו. אפשרויות חיזוקו של הילד מגוונות. לעיתים ידע והקשבה בבית ובבית הספר מספיקים לשיפור מצבו של הילד ובמקרים אחרים, עבודת צוות עקבית ומעמיקה, הכוללת טיפול רגשי, הוראה מתקנת ופסיכיאטר היא שתעזור לילד בדרכו לעתיד חיובי.

כמה טיפים להורים:

ילד עם הפרעת קשב רגיש לסביבתו ולכן מומלץ להנהיג הרגלי חיים משפחתיים המותאמים למצבו ויכולים לעזור לו בשיפור איכות חייו ובכך בשיפור חייה של המשפחה כולה:

  • צרו מסגרת קבועה עבור הילד לגבי שיעורי בית, מערכת שעות, שעת השינה וזמן הארוחות. לדוגמא: צרו הרגל של כתיבת כל דבר ביומן והרגל של קריאה ביומן בחזרה מביה"ס ולפני היציאה מהבית.
  • היו ברורים בהנחיותיכם ובדקו שבקשתכם הגיונית. במקום לומר לילד שיתנהג יפה, אמרו לו לשחק 10 דקות בלגו או למשל, שהוא יכול לעשות הפסקה מהשיעורים ל-5 דקות ולשמוע שיר אחד.
  • היו עקביים.
  • הסירו את מה שיכול להסיח את דעתו של הילד במסגרת היום שלו. לדוגמא, הוציאו אחים מהחדר כשהוא מכין שיעורים.
  • ארגנו את הבית באופן שאינו מסיח את הדעת.
  • כבו את הטלוויזיה / המחשב על מנת לאפשר זמן ריכוז.
  • בלו זמן איכות עם הילד בפעילות שהוא טוב בה לבניית בטחונו העצמי.
  • הקפידו לתת לילדכם משובים חיוביים על מעשיו.
  • בבחירת בית הספר יש לתת את תשומת הלב לאווירה בתוכו (אקוסטיקה/חלל), בדקו אם הדגשים הלימודיים מתאימים לתחומי העניין של הילד, כמו: טבע, אמנות ומדעים. זאת על מנת להקל עליו את המפגש עם בית הספר והתאמתו לאופיו.
  • גייסו שיתוף פעולה בבית הספר ממורת עזר (מתי"א), יועצת ומטפלים שונים.

הכתבה התפרסמה ב-YNET ב-18.5.09

הבנת ציורי ילדים על פי קתי א' מלקיודי (שלב 1)

בין 18 חודשים עד לגיל 3

תקופה בה נעשים הסימנים הראשונים על הנייר (או בכל מקום אחר בבית) הוא חופף לתקופה הסנסו-מוטורית בהתפתחות הקוגניטיבית (פייזה) ולהתחלת החשיבה הקדם אופרציונלית.  זוהי תקופה בה הילד חושב בצורה תנועתית, מתחיל לשפר את התאום בין עין יד, מתחיל לתפס, ללכת ולרוץ.  יש התפתחות הדרגתית של התנהגות מכוונת מטרה וילדים נהנים מחיקוי של אחרים בסביבתם.  לקראת סוף שלב זה מתחילה החשיבה הסמלית וילדים מתחילים למיין דברים על פי צורה, צבע וגודל. בין שנה לשנה וחצי הציורים ספונטניים והפעוט אינו יודע כיצד לשרבט.  השליטה בתנועות שיוצרות את השרבוט מועטת.  התוצאה מקרית ואיכות הקווים מגוון.  זוהי חוויה חושית, אימון בקואורדינציה והם נהנים מהציור גם מהחוויה תנועתית שהוא מספק להם.  ככל שמתפתחים הכישורים המוטורים של הילדים, הם מתחילים ליצור תנועות חוזרות בשרבוטיהם. בשלב זה אין שימוש מודע בקו ליצירת סימנים מייצגים או צורות סמליות ואין מודעות לשימוש בצבע מסוים.  בגיל 2-3 יתכן וישתמשו במרחב הנייר בדרכים שונות, מה שמצביע על זיהוי קצוות הנייר. הם ממקמים קווים וצורות במרחב.  בשלב זה עדיין יש טווח קשב וכישורים מוטורים מוגבלים ולא סביר שניתן יהיה להפיק נרטיב ביחס לתוצר האמנותי.

בבליוגרפיה:

מלקיודי, ק' (2004).  הבנת ציורי ילדים. קריית ביאליק, "אח" בע"מ