שלבי ההתפתחות על פי יהודית רובין משנת 1985
נראה לי שבשנים האחרונות חלו שינויים מרחיקי לכת באופן בו ילדים גדלים, מתאמנים בחוויות חדשות, נחשפים לתכנים המשפיעים על תפיסת עולמם ולכן שלבים אלה מעט מיושנים, אולם הם מהווים כלי להערכת שינויים.
1-2.5 שנים
שלב המניפולציה
המפגש עם סוגי החומרים השונים הוא במניפולציה שלהם.
שימוש בחומרים כחוויה סנסו-מוטורית, תחושת החומר, הטקסטורה שלו והמראה שלו. ישנה חשיבות לאספקט הקינסטטי של החוויה: הגוף כולו בתוך החוויה. במשך שלב זה הילד מתחיל להיות מודע לכך שהוא זה שגורם לשינויים.
4-3-2 שנים
שלב היצירה
הילד רוכש שליטה על תנועותיו וכן על השימוש בחומרים.
הוא מתאמן על ידי חזרה על תנועות ופעולות מסוימות (קווית, מעגלית, מעיכה, גלגול)
הילד מפריד בין צורות, יוצר צורות מכוונות שמקבלת שם והזדהות..
שלב השיום
הילד נותן שמות לעבודותיו אם בשל דרישת הסביבה או רצון לעשות 'משהו' בעל שם.
הסביבה לא בהכרח מזהה את הקשר בין השם לעבודותיו, אבל הוא כן.
הילד מיצג פרטים שהוא יודע שחשובים לו באובייקט שביצירה, ולא את מה שהו רואה.
שלב ההכלה
בשלב זה מילוי הקווים ויצירת גבולות נהיה אפשרי וחשוב.
ככל שהילד מתפתח הוא שולט יותר בעצמו וביצריו.
הילד מאד נהנה לעשות ולהראות את יכולתו להישאר בתוך הקווים, כך שבצורה בריאה הוא יוצר וממלא את גבולותיו, כמו שהוא לומד ועשה בתחומים אחרים בחייו.
רצון לשליטה.
11-6 שנה
שלב המיזוג
עבודותיו מתחילות להיות יותר מאוחדות.
הוא מתחיל למצוא דרכים מועדפות לומר דברים. הוא עובר מנקודת מבט אגוצנטרי ליותר חברתי, הוא מכיל עוד משתתפים חוץ מעצמו ליצירות שלו.
12 ואילך
שלב האישי
חיפוש לזהות וביטוי העצמי דרך היצירה.
המתבגר מחפש את המדיה המתאימה לו, לעולמו הפנימי והחיצוני, כשנושא והתעסקות המרכזית היא בו עצמו.
בשלב זה ישנה הגברה בביקורת עצמית ודאגה לשלמות.
לפי זה אני בן 5 בערך.
מעניין. אני אנסה להכיל עוד משתתפים חוץ מעצמי. אבדוק אם זו אופציה (:
הרגשה טובה. נראה לי השביטוי העצמי שלי בציור שלי הוא מגיל 12 ואילך. זה תרם לי להערכה העצמית!